מרים היא אישה בדואית צעירה, שגדלה בכפר לא מוכר בנגב. בילדותה, היא ואחיה ריאן בילו בקרבת עץ ג'ומייזה מפואר, אשר אביהם, מוסא, התייחס אליו כאל חלק מהזהות המשפחתית, סמל של חוסן המותיר רושם על הילדה. השלווה נקטעת כאשר רשויות המדינה מגיעות עם צו הריסה, אירוע המותיר צלקת פיזית ונפשית אצל מרים.
בהווה, מרים חוזרת אל הריסות הכפר. היא עוברת בין שרידי הציוד והחפצים שנותרו במקום. במהלך הביקור היא מגיעה אל עץ הג'ומייזה העקור ונוגעת בו.
הסרט מציג את אירוע העקירה ואת הניסיון של מרים להתמודד עם אובדן הבית והקשר המשפחתי דרך הזיכרונות והביקור במקום.